פסק-דין בתיק ת"ק 46222-11-11

בתאריך 27.5.11, בעוספיה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידי בנו, אדהם נסאר (להלן: "הנהג") ובין רכב הנתבעת 3, הנהוג על ידי הנתבע 2 והמבוטח על ידי הנתבעת 1.

הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת הנהג על אופן התרחש התאונה וקובעת כי זו ארעה עת הנתבע 2 הגיע ממולו, סטה שמאלה לעברו של רכב התובע ופגע עם חזיתו בדופן הקדמי שמאלי של רכב התובע.

הנתבע 2 לא כפר כלל בכך שהתאונה נגרמה כמתואר על ידי הנהג וכי נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות שלו עצמו היא שהביאה להתרחשות התאונה.

כל זאת כאשר, לדבריו, אכן הגיע ממולו של רכב התובע וביקש להיכנס למקום חניה שליד בית אמו, המצוי בצד שמאל שלו ובצד ימין כיוון נסיעת התובע.

בעשותו כן, לא הבחין כלל ברכב התובע הנוסע ממולו וזאת מחמת שהרים את עיניו להסתכל אל עבר בית אמו, סטה שמאלה ופגע ברכב התובע.

מיד לאחר התאונה, קיבל על עצמו הנתבע 2 אחריות על התאונה ואף דיווח עליה למעבידו וזה הודיע על התאונה לחב' הביטוח מטעמו, היא הנתבעת 1.

הנתבעת 1 סירבה לפצות את התובע בגין נזקיו.

בכתב הגנתה, גרסה כי הנזקים הנטענים על ידי התובע ככאלה שנגרמו לרכבו בתאונה, לא ארעו כלל כתוצאה ממעורבות רכב הנתבעת 3 בתאונה אלא נגרמו "בנסיבות אחרות".

כן טענה הנתבעת 1 כי מינתה חוקר ושמאי מטעמה ואלה בדקו את האירוע ומסקנתם היתה כי אכן "הנזקים הנטענים לא נגרמו כתוצאה ממעורבות הרכב אותו ביטחה הנתבעת" (סע' 8 לכתב ההגנה של הנתבעת 1).

הנני מקבלת את טענות התובע כי כל הנזקםי שברכבו, כפי שהינם מופיעים בתצלומי הרכב שהוגשו לביהמ"ש ובחוו"ד השמאי מטעמו - הינם כולם תוצאת אותה התאונה.

אינני מקבלת את חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעת 1, שקבע כי לא ייתכן שכל הנזקים שברכב התובע, כפי שצויינו על ידי השמאי מטעם התובע, אכן נגרמו בתאונה.

מסקנתו זו של השמאי מטעם הנתבעת 1, מבוססת על הקביעה כי ברכב הנתבעת 3 לא נגרמו כל נזקים, אף לא למגן הקדמי שהוא שפגע ברכב התובע.

קביעה זו של הבוחן בדבר העדר נזק לרכב הנתבעת 3, אינה מבוססת כלל וכלל.

נהפוך הוא; הוכח כי בתאונה נגרמו נזקים למגן הקדמי, המכונה "מגן חזירים" ואלה תוקנו על ידי הנתבעת 3.

הנהג, הוא הנתבע 2, אף חוייב בגין הוצאות התיקון ואלה נוכו ממשכורתו.

אף קביעותיו של הבוחן מטעם הנתבעת 1, כאילו חייבת להתקיים הלימה בין הנזקים שבשני הרכבים - אינה מקובלת עליי ונדחית על ידי.

לקביעתי, פגיעה חזקה של מגן העשוי ברזל, בפח שברכב אחר, עשויה להותיר נזקים קלים בלבד במגן ונזקים כבדים ברכב האחר.

נראה הוא כי אף זוויות הפגיעה משמעותיות לעניין זה ויש בהן כדי להשליך על מיעוט הנזקים ברכב אחד לעומת ריבוי הנזקים ברכב האחר.

אף מסקנתו של השמאי מטעם הנתבעת 1, כאילו לא נגרמה לרכב התובע ירידת ערך - אינה מבוססת על נתונים של ממש אלא על השערות בלבד, מה עוד שהשמאי לא ראה כלל את הרכב האחר ולא בדקו והינה נדחית על ידי.